וַיִּסֹּ֤ב מֵֽאֶצְלוֹ֙ אֶל־מ֣וּל אַחֵ֔ר וַיֹּ֖אמֶר כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיְשִׁבֻ֤הוּ הָעָם֙ דָּבָ֔ר כַּדָּבָ֖ר הָרִאשֽׁוֹן׃
Lalu ia berpaling dari Eliab kepada orang lain dan mengucapkan perkataan yang sama. Rakyat itu menjawabnya dengan jawaban yang sama seperti tadi.
מחברת מנחם
סב דמה לך דודי (שיר ב, יז), סב אל אחרי (מ"ב ט, יח), הסבי עיניך (שיר ו, ה), לבעבור סבב את פני הדבר (ש"ב יד, כ), והוא מסבות מתהפך (איוב לז, יב), אנכי סבתי בכל נפש בית אביך (ש"א כב, כב), סובב סבב הולך הרוח (קהלת א, ו), מוסבת שם (במדבר לב, לח), עד שהמלך במסבו (שיר א, יב), ויסב מעליהם ויבך (בראשית מב, כד), ויסב מאצלו (ש"א יז, ל), והנה תסבינה אלמותיכם (בראשית לז, ז), יסבו עלי רביו (איוב טז, יג), סבוני כדבורים (תהלים קיח, יב), ויסב שמואל ללכת (ש"א טו, כז), ואתה הסבת את לבם אחורנית (מ"א יח, לז), יסוד אחד לכלם.
מחברת מנחם
מתחלק לשני מחלקות: האחד, אצל האיל (דניאל ח, ו), אצל המזבח (ויקרא ו, ג), ויסב מאצלו (ש"א יז, ל), השני, ואל אצילי בני ישראל (שמות כד, יא), ויאצל מן הרוח (במדבר יא, כה), הלא אצלת לי ברכה (בראשית כז, לו), ומאציליה קראתיך (ישעיהו מא, ט), ענין נשיאות המה. ונראה שאין מזרתם על כל אצילי ידי (יחזקאל יח, יג), אצילות ידיך (ירמיהו לח, יב), הם שרשי אזרוע מלמטה לפי הענין. כי יגיע גי הרים אל אצל (זכריה יד, ה), יתכן להיות מגזרת אציליה (ישעיהו מא, ט), יגיע מקום נמוך למקום גבוה.